החלטה בתיק ת"א 35394-01-13

המבקשת עותרת לקבלת סעדים זמניים כנגד המשיבה ובכלל זה, צו עשה זמני אשר יורה למשיבה להעביר לאלתר לידי המבקשת את התמורה בגין חשבון מאושר חודש נובמבר, אשר התמורה על פיו מסתכמת בסך של 919,270.56 ש"ח.

לצד עתירה זו, עותרת המבקשת לחייב המשיבה לאפשר חזרתה המידית של המבקשת לאתר ביצוע העבודות וכן, לאסור על המשיבה לפרוע לידי קבלני המשנה של המבקשת סכומים מכוח המחאות שהם אוחזים בידם.

על פי הבקשה, ביום 06.06.11 נחתם הסכם בין המבקשת לבין המשיבה, כאשר במסגרת ההסכם, קיבלה על עצמה המבקשת לבצע את כל העבודות הכרוכות בהקמת בניין מגורים בן 25 יחידות, בכפר-סבא, הידוע כ"בית התמר" ואשר הוקם ונבנה במגרש 1/5 לפי ת.ב.ע כס/1/60/א (להלן: " המקרקעין"). 

על פי הנטען, ההסכם שנחתם בין המבקשת לבין המשיבה, נחתם במקביל להסכם שנחתם בין המשיבה לבין קבוצת רכישה, שהיא מזמין העבודות לביצוע הקמת "בית התמר". 

המבקשת טוענת כי על פי ההסכם שבינה לבין המשיבה, ואף מכוח המחאת הזכות שנתנה המשיבה לטובת בנק אוצר החייל, שהעמיד מימון ואשראי לזכות המבקשת, התחייבה המשיבה להעביר, עד ליום 15.01.13, את התשלום שאושר, אך  לא עשתה כן.

לטענת המבקשת, הסכומים הגלומים בחשבון שאושר, הועברו לידי המשיבה וזו, באופן חסר תום לב ותוך ניסיון ברור להתעשר שלא כדין על חשבונה של המבקשת, החליטה לעכב תחת ידה את הסכומים הללו ואם לא די בכך, הרי שביום 15.01.13 מצאה לנכון להודיע למבקשת על סילוק ידה מהמקרקעין, לאלתר.

המבקשת טוענת כי העיכוב בהעברת התמורה, גרם לכך שאין בידה אמצעים כספיים לצורך כיבוד המחאות מעותדות אותן מסרה לקבלני משנה ולספקים. נטען כי המחאות אלו נמשכו תוך ציפייה כי אכן ביום 15.01.13 תועבר התמורה המוסכמת וזו תשמש את המבקשת גם לפירעון התחייבויותיה כלפי קבלני המשנה מטעמה. 

לטענת המבקשת, לא היה מקום לסילוק ידה מהאתר, בוודאי לא לאלתר, וצעד זה ננקט על ידי המשיבה שלא מטעמים מבוררים ובאין זכות חוקית או הסכמית, אשר מצדיקה זאת.

כעולה מבקשת המבקשת, הפרויקט נמצא בשלבים אחרונים וכבר עלה בידה, כך נטען, עד לסילוקה מהאתר, למסור החזקה בדירות שנבנו לארבעה מהדיירים.

עיינתי בבקשה, בתצהירו של מר אוזן, מנהל המבקשת, וכן בנספחים שצורפו לבקשה.

נמצא, כי על פי תניות ההסכם שבין המבקשת למשיבה, זו האחרונה אינה רשאית לעכב את התשלום על פי חשבון מאושר, או לקזז ממנו עלות כלשהי, אלא כמוסכם על ידי הצדדים.

על פי הטענה, חשבון חלקי מספר 17, המתוארך ליום 29.11.12, נבדק ואושר. עיון בנספח 2 לבקשה, אכן  מלמד על אישור הסכומים המפורטים בדרישה. 

ממסמכי הבקשה  ניתן להתרשם מחוסר שביעות רצון של המשיבה מאופן פעילותה של המבקשת, מקצב התקדמות העבודות ואף מהאופן שבו מבוצעות עבודות אלו. 

יחד עם זאת, בשים לב לתניות ההסכם, כמו גם להמחאת הזכות שנתנה המשיבה כלפי המבקשת, לטובת בנק אוצר החייל - באתי לכלל דעה כי המבקשת זכאית  שבית המשפט יוציא תחת ידו צו שיפוטי המורה למשיבה להעביר לאלתר לידי המבקשת את התמורה על פי החשבון שאושר, בסך של 919,270.56 ש"ח, כאשר המשיבה אינה רשאית להוסיף ולעכב סכום זה, תחת ידה. 

יודגש, כי מנספחי הבקשה ניתן בהחלט לדייק ולומר, כי אם לא יועבר הסכום האמור, תימצא המבקשת מפרה התחייבויות כלפי צדדים שלישיים.

 שלא לדבר על כך, כי עד כה הוחזרו, ללא פירעון, 8 המחאות של המבקשת והחזרה, ולו של המחאות נוספות בודדות, תגרור את המבקשת להליכי הגבלה. נראה כי אין צורך להרבות במילים אודות ההשלכות הקשות הנובעות מאפשרות זו על איתנותה הפיננסית של המבקשת, על יכולתה להמשיך ולקבל אשראי, שלא לדבר על הפגיעה בשמה ובמוניטין שצברה. 

לטעמי, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת, במיוחד עת המדובר בתשלום על פי חשבון שאושר, זה מכבר.

באשר לסעדים האחרים - אינני סבורה כי ניתן במעמד המבקשת לבדה, לצוות על המשיבה לאפשר את חזרתה של המבקשת לאתר העבודות.

יחד עם זאת, נראה כי כבר בשלב זה, הכרחי לקבוע כי המשיבה לא תהיה רשאית לממש ערבות ביצוע שניתנה לה על ידי המבקשת ואף הכרחי לקבוע, כי על המשיבה לאפשר למבקשת, באמצעות נציגיה המוסמכים, להיכנס לאתר העבודות על מנת ליטול ציוד ורכוש השייכים למבקשת ואשר מוחזקים על ידה באתר ביצוע העבודות.